(יד) הַבָּא עַל הַזָּכָר אוֹ הֵבִיא זָכָר עָלָיו
כֵּיוָן שֶׁהֶעֱרָה אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם גְּדוֹלִים נִסְקָלִים
שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח כב) “וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכָּב”
בֵּין שֶׁהָיָה בּוֹעֵל אוֹ נִבְעָל.
(א) כָּל הַבָּא עַל עֶרְוָה מִן הָעֲרָיוֹת דֶּרֶךְ אֵיבָרִים
אוֹ שֶׁחִבֵּק וְנִשֵּׁק דֶּרֶךְ תַּאֲוָה וְנֶהֱנָה בְּקֵרוּב בָּשָׂר
הֲרֵי זֶה לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה.
שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח ל) “לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת” וְגוֹ’.
וְנֶאֱמַר (ויקרא יח ו) “לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה”.
כְּלוֹמַר לֹא תִּקְרְבוּ לִדְבָרִים הַמְּבִיאִין לִידֵי גִּלּוּי עֶרְוָה:
משנה תורה, הלכות איסורי ביאה א׳:י״ד כ״א:א
