“ומ”ש מש”ך יו”ד סי’ של”ו דהרופא צריך רשות, ודאי הדבר כן שאולי הוא יטעה בהתרופות ויהרוג את החולה וזה לאו דוקא בנשים אלא בכל המין, וגדולה מזו כתב (הגרח”ע) באחיעזר דאפילו מי שהחליטו לו הרופאים שצריך ניתוח אסור לו לעשות ניתוח עד שישאל לב”ד של ישראל ויתירו לו לעשות הניתוח ע”פ פקודת הרופאים, דמי נתן לו לאדם רשות להכניס גופו בסכנה בלי היתר ב”ד כי הגוף של האדם אינו שלו אלא לשמרו וכמ”ש ושמרתם מאד לנפשותיכם אבל להכניסו בסכנה ואפי’ בחשבו לרפואה נמי צריך לשאול דעת תורה וב”ד כיצד לעשות, והגם שהעולם לא נזהרים בזה אבל לפענ”ד זה שהי’ נהוג בישראל ובפרט בציבור החסידי שמעולם לא הסכימו לעשות ניתוח בלי לשאול צדיק הדור או רבם והלכו קודם ניתוח אפי’ ניתוח קל ושאלו עצת הצדיק וגם בקשו שיתפללו עליהם ויסכימו או לא יסכימו והוא ע”ד הנ”ל שאין ביד האדם להחליט בעצמו וגם יקיימו דברי חז”ל ילך אצל חכם ויתפלל עליו כנלפענ”ד”
הרב מנשה קליין (משנה הלכות, ט”ז, ק”י):
וראה דיון על כך כאן
