זוגיות – הסתפקות במועט?
“ר חייא הוה מצערא ליה דביתהו.
כי הוה משכח מידי,
צייר ליה בסודריה ומייתי ניהלה.
אמר ליה רב: והא קא מצערא ליה למר?
אמר ליה דיינו שמגדלות את בנינו, ומצילות אותנו מן החטא.
[ר חייא היתה מצערת אותו אשתו.
ואף על פי כן כשהיה ר חייא מוצא משהו יפה היה עוטפו ומביאו לה,
אמר לו רב והרי היא מצערת את כבודו?
אמר לו די לנו שהן מגדלות בנינו,
ומצילות אותנו מן החטא]”.
(יבמות סג, א)