(ט – יב) לא תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם – גם זו מצוה מבוארת, שכבר אמר (ויקרא יח ג) וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו, ועתה יזכיר מעשיהם ויאמר שהם תועבה לפני השם. והזכיר מכשף – שם כלל לכל הכשפים. ..
ועתה דע והבן בעניני הכשפים,
כי הבורא יתברך כאשר ברא הכל מאין
עשה העליונים מנהיגי התחתונים אשר למטה מהן,
ונתן כח הארץ וכל אשר עליה בכוכבים ובמזלות
לפי הנהגתם ומבטם בהם כאשר הוא מנוסה בחכמת האיצטגנינות, ועשה עוד על הכוכבים והמזלות מנהיגים מלאכים ושרים שהם נפש להם. והנה הנהגתם מעת היותם עד לעולם ועד, גזירת עליונים אשר שם להם.
.. וזה סוד הכשפים וכחם שאמרו בהם (חולין ז ב)
שהם מכחישים פמלייא של מעלה,
לומר שהם היפך הכחות הפשוטים והם הכחשה לפמלייא בצד מהצדדין,
ועל כן ראוי שתאסור אותם התורה שיונח העולם למנהגו ולטבעו הפשוט שהוא חפץ בוראו.
וגם זה מטעמי איסור הכלאים,
כי יבואו מן ההרכבות צמחים יעשו פעולות נכריות יולידו שינויים ממנהגו של עולם לרע או לטוב, מלבד שהן עצמן שינוי ביצירה, כאשר פירשתי כבר (ויקרא יט יט):
ורבים יתחסדו בנחשים לומר שאין בהם אמת כלל,
ואנחנו לא נוכל להכחיש דברים יתפרסמו לעיני רואים.
ורבותינו גם כן יודו בהם,
וכל זה איננו תועבה בעמים אבל חכמה תחשב להם,
.. והנה שלמה למד זה בכלל חכמותיו. ..
וכאשר כלל הכתוב המעוננים והקוסמים עם התועבות הנזכרות, חזר ופירש (בפסוק יד) הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו כי חכמתם לדעת הבאות,
ואתה לא כן נתן לך ה' אלהיך –
יאמר הנה אסר לך השם המעשים האלה הנזכרים בעבור שהם תועבות לפניו ובגללם הוריש הגוים ההם מפניך, ואסר לך הנחשים והקסמים בעבור שעשה לך מעלה גדולה לתתך עליון על כל גויי הארץ שיקים בקרבך נביא ויתן דבריו בפיו, ואתה תשמע ממנו מה יפעל אל ולא תצטרך אתה בעתידות אל קוסם ומנחש,
אבל הנבואה תודיע חפץ השם ולא יפול דבר מכל דבריה, והוא שיפרש (בפסוק כב) הוא הדבר אשר לא דברו ה' – והנה אתה חלקו וסגולתו שומע עצתו מפיו, והם חלק המזלות הולכים אחריהם, וזה טעם לא כן נתן לך ה' אלהיך, שלא נתן לך כאשר נתן להם, כטעם אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים (לעיל ד יט) כאשר פירשתי (ויקרא יח כה). ובספרי (שופטים קעד), אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו, שמא תאמר להם יש במה לשאול ולי אין לי, תלמוד לומר ואתה לא כן נתן לך ה' אלהיך. והנה זו ראיה בכל מה שפירשנו, כי הנחשים שורש דבר נמצא בם ולכן היה לישראל טענה במניעה מהם:
רמב"ן דברים פרק יח פסוק ט
