האומר “על קן צפור יגיעו רחמיך, ו”על טוב יזכר שמך”, “מודים מודים” – משתקין אותו.
גמרא:
בשלמא “מודים מודים” משתקין אותו – משום דמיחזי כשתי רשויות;
ועל טוב יזכר שמך נמי משמע ‘על הטובה ולא על הרעה’, ותנן [ברכות פ”ט מ”ה]:
חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה;
אלא על קן צפור יגיעו רחמיך מאי טעמא?
פליגי בה תרי אמוראי במערבא:
רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא: חד אמר: מפני שמטיל קנאה במעשה בראשית ,
וחד אמר: מפני שעושה מדותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים, ואינן אלא גזרות.
ההוא דנחית קמיה דרבה, ואמר: “אתה חסת על קן צפור – אתה חוס ורחם עלינו”!
אמר רבה: כמה ידע האי צורבא מרבנן לרצויי למריה!
אמר ליה אביי: והא משתקין אותו תנן!?
ורבה נמי לחדודי לאביי הוא דבעי
ההוא דנחית קמיה דרבי חנינא,
אמר “האל הגדול הגבור והנורא והאדיר והעזוז והיראוי החזק והאמיץ והודאי והנכבד”;
המתין לו עד דסיים, כי סיים אמר ליה: סיימתינהו לכולהו שבחי דמרך?
למה לי כולי האי?: אנן – הני תלת דאמרינן,
אי לאו דאמרינהו משה רבינו באורייתא
ואתו אנשי כנסת הגדולה ותקנינהו בתפלה –
לא הוינן יכולין למימר להו, ואת אמרת כולי האי ואזלת?
משל למלך בשר ודם שהיו לו אלף אלפים דינרי זהב, והיו מקלסין אותו בשל כסף – והלא גנאי הוא לו!
